בעקבות תהליכים גלובליים מואצים של גידול דמוגרפי, עיור וציפוף המרחב הבנוי, בתי עלמין ואתרי קבורה בכלל הפכו לסוגיה מרכזית וגלובלית בעולם התכנון, זו באה לידי ביטוי בעיקר במטרופולינים הגדולים.

 

במרחב הישראלי דחיפות סוגית הקבורה מתעצמת עוד יותר, בשל היחס הקיצוני בין הגידול המהיר באוכלוסייה לבין מיעוט בשטחים פנויים הרלוונטיים לקבורה, שטחים הנמצאים בקרבת האיזורים העירוניים הצפופים המרוכזים בעיקר במרכז הארץ. הקרבה למרכזים עירוניים הכרחית משום שבתי הקברות במהותם נועדו לשרת את האנשים החיים ולספק את צרכיהם התרבותיים, הדתיים והפסיכולוגיים באשר לטיפול במת וטקסי הקבורה והאבל.

​

נוסף על כך, ההגמוניה הכמעט מוחלטת של הקבורה הרבנית בישראל מכתיבה הלכות ונהלים ממסדיים-דתיים נוקשים אשר הופכים את האתגר למורכב אף יותר, המחייב פתרונות ייחודיים ומקומיים. הפרוייקט פועל במסגרת המרחב הישראלי ותחת תנאיו היהודיים-דתיים, חוקר את ההיסטוריה ההווה והעתיד של מרחבי קבורה, תוך התעמקות במימדים הטקסיים שבהם ושואף להציע פתרונות חלופיים מקיימים יותר.